השילוב של בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence) באקדמיה מעצב מחדש את הדרך שבה מוסדות עוסקים במידע וידע. לצד חסרונות כגון חוסר אמינות של המידע, הפרת זכויות יוצרים וקיבעון מחשבתי, ניצבות גם הזדמנויות רבות.
בדף המידע שלפניכם המלצות מקצועיות, עדכונים רלוונטיים וקישורים שימושיים.
עודכן לאחרונה: 26/02/2024
שימו לב: אין במידע המובא בדף זה כדי להוות המלצה. שימוש בכלי AI יש לעשות בהתאם לכללי השימוש המוגדרים לכלי, כמו גם בהתאם לכללי האתיקה ולהוראות כל דין.
מהי בינה מלאכותית?
בינה מלאכותית מאפשרת למחשבים “לעשות” דברים שדורשים מחשבה אנושית: לדוגמה – למידת שפה וניסוח טקסטים, כתיבת קוד, יצירת תמונות ועוד. מספר מושגים שכדאי להכיר (בהשראת מילון AI של האוניברסיטה הפתוחה):
- AI & API – שם כולל ליכולת של תוכנה לבצע פעולה שלא תוכנתה באופן ישיר.
ראשי התיבות של API: Application Programming Interface – המשמעות היא שמתבצעת גישה למידע של שירות חיצוני. - למידת מכונה – היכולת של אלגוריתמים “ללמוד” מאגרי נתונים, לזהות תבניות ודפוסים ולשפר את עצמם עם הזמן.
- פרומפטים (Prompt) – שורת הפקודה: לדוגמה, בקשה שניסחנו לצ’אט בוט.
ניתן לדייק את הפרומפט (ע”י כללי ניסוח מסויימים) באופן שישיג את התוצאה הרצויה מבחינתנו.
דגשים לשימוש בכלי בינה מלאכותית באקדמיה
הקפדה על הדגשים הבאים תאפשר שמירה על רמה אקדמית גבוהה ומקצועיות גם כאשר נעזרים בכלי AI לכתיבה ולמחקר.
למידע בנושא הערכה מדעית וכלים לתמיכה במחקר, פנו לצוות מידע והדרכה בטופס יצירת קשר, או הזמינו הדרכה עם מידעני הפקולטה.
שימוש בכלי בינה מלאכותית מציב אותנו בסיכון להפרת זכויות יוצרים (פלגיאריזם):
לא כל כלי AI יודע להצביע על המקור ממנו הוא מצטט. לא נוכל לתת קרדיט כראוי מבלי להכיר את המקור. ציטוט מילה-במילה של טקסטים שנכתבו ע”י בינה מלאכותית, ללא ניסוח מחדש וללא בדיקת אמינות, יחשבו לפלגיאריזם. בהמשך לתופעה, חברות מוכרות כגון Turnitin (iThenticate) ו – Grammarly מפתחות כיום מודלים שתוכננו לבצע זיהוי של טקסט שנכתב ע”י בינה מלאכותית.
מה ניתן לעשות?
ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית אשר תוכננו עבור ביצוע חיפושים אקדמיים. בנוסף, מומלץ תמיד לבדוק שהתוכן שהתקבל הוא אכן מהימן – שהציטוט אכן מובא מהמקום אליו הפנו אותנו (על מנת שלא נצטט את החוקר/ת הלא נכונים), ושהוא מגיע ממקור מאומת ובעל תוקף אקדמי. כאשר מצטטים את המקור בגוף העבודה, יש להקפיד תמיד על כללי ציטוט מותאמים לסגנון הציטוט, ומתן קרדיט כראוי. דוגמה לציטוט מתוך ChatGPT בכללי APA
*כדאי לדעת: משתמשים טכניוניים ניהנים מגישה בחינם לתוכנת iThenticate
כתבי עת בגישה פתוחה מאפשרים למחברים לשלם לאחר שהמאמר עבר ביקורת עמיתים והתקבל. מודל זה של פרסום לצערנו מאפשר הונאות מסוג “כתב עת טורף”. ב “כתבי עת” מסוג זה כמובן שלא מתבצעת כל ביקורת עמיתים, וציטוט מתוך מאמר שפורסם בהם הוא ציטוט שאין לו תוקף אקדמי.
כלי הבינה המלאכותית המוכרים והפופולריים ביותר, ובעיקר החינמיים מביניהם, מתבססים על כמות עצומה של מידע הקיים ברחבי הרשת (כאשר ChatGPT בגירסה החינמית מוגבל עד לשנת 2021). בנוסף ל “עובדות” מופרכות שמגיעות מפורומים, רשתות חברתיות, בלוגים, אתרים פרטיים, אתרי חדשות ועוד – אנו צפויים לקבל גם מידע שהוא כביכול “אקדמי” ומגיע ממקורות מזוייפים שמציגים את עצמם ככתבי עת.
מה ניתן לעשות? בנוסף להצלבת המידע הנדרשת מאיתנו בעת שהסתייענו בבינה מלאכותית לאיתור חומר (1. לבדוק שיש הפנייה למקור, 2. לבדוק שהציטוט אכן מופיע במקור), מחובתנו לוודא תמיד את איכות המקור: התוקף האקדמי של המקור ממנו אנחנו מצטטים. ציטוט של מאמר מתוך כתב עת טורף יפגום במחקר כולו. קראו עוד במדריך להערכה מדעית (באנגלית)
לפניכם מספר המלצות לכלי בינה מלאכותית שיכולים לסייע במחקר. שימו לב: חלק מהכלים (או האפשרויות הכלולות בהם) בתשלום, ונכון להיום לא קיים מנוי מוסדי לכלים הנ”ל מלבד Turnitin. כמו כל פעולה אחרת בכתיבת והגשת מחקר אקדמי – השימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית ככלי עזר, הוא באחריות המשתמשים ובהתאם לכללי האקדמיה בלבד.
כלים מומלצים לחיפוש מידע אקדמי (סקירת ספרות)
הכלי Research Rabbit מאפשר איתור מאמרים בנושא מסויים לפי מאמר או מאמרי בסיס שהמשתמשים שומרים בו כאוסף. את מאמרי הבסיס (כמות מומלצת להתחלת עבודה: 5-10 מאמרים) ניתן להעלות ממאמרים שהוכנו מראש, או לחפש דרך הכלי עצמו. ניתן לקבל גם תצוגה ויזואלית של קשרים בין מאמרים ובין חוקרים. להתחלת עבודה יש לפתוח חשבון אישי.
מקורות מידע עיקריים: Semantic Scholar, PubMed ומקורות נוספים.
קישור לכלי: https://www.researchrabbit.ai/
הכלי Litmaps מאפשר איתור מאמרים בנושא מסויים לפי מאמר או מאמרי בסיס, וכן יצירת מפה ויזואלית של התוצאות.
מקורות מידע עיקריים: Semantic Scholar, Open Alex
קישור לכלי: https://www.litmaps.com/
Perplexity הוא כלי לחיפוש מידע ומענה על שאלות, המציין בתוך הטקסט את המקורות בהם השתמש.
מקור המידע: מידע מרשת האינטרנט, עם אפשרות למקד למידע אקדמי, מידע מסרטונים (YouTube) ומקורות נוספים, או להתמקד בכתיבה ללא חיפוש מקורות.
קישור לכלי: https://www.perplexity.ai/
התוסף של Perplexity מאפשר להתחיל עבודה עם הכלי מכל מקום שנמצאים בו ברשת. ניתן לבחור לעבוד על דף מסוים או על דומיין מסוים. להתקנת התוסף בדפדפן כרום
Consensus הוא מנוע חיפוש המשתמש בטכנולוגיה של מודלי שפה כדי לחלץ מידע ממאמרים. החיפוש הוא באמצעות כתיבת שאלה בתיבת החיפוש.
מקור המידע: Semantic Scholar
קישור לכלי: https://consensus.app/search/
כלים מומלצים לקריאה אקדמית
Elicit הוא מנוע חיפוש המשתמש בטכנולוגיה של מודלי שפה כדי לחלץ מידע ממאמרים. החיפוש הוא באמצעות כתיבת שאלה בתיבת החיפוש.
מקור המידע: Semantic Scholar
קישור לכלי: https://elicit.com/?workflow=table-of-papers
כלי המאפשר מספר שימושים, כולל חיפוש מאמרים, חילוץ מידע מתוכם בטבלה, מענה על שאלות לגבי המאמרים, ניסוח מחדש. בנוסף ניתן לשמור מאמרים בספרייה אישית. ניתן לחלץ מידע מתוצאות החיפוש וגם מקובצי PDF המועלים לספרייה האישית באתר.
מקור המידע: מעל 270 מליון מאמרים, לא ידוע מה מקורם המדוייק
קישור לכלי: https://typeset.io/
התוסף של Scispace מאפשר לקבל את הסיוע של הכלי בכל מקום ברשת. ניתן לקבל באמצעותו הסבר על תוכן של מאמר, סיכום של מאמר או חלקים ממנו או לבצע חיפוש. להתקנת התוסף בדפדפן כרום
התוסף של Scite מאפשר לקבל בכל מקום ברשת מידע על הציטוטים של מאמר – מספר כולל, כמה מהם תומכים/מתנגדים/נייטרליים למאמר, וגם האם המאמר הוסר מהספרות. השימוש בתוסף ללא עלות. עבודה מעבר לכך עם הכלי Scite היא בתשלום.
ChatPDF מאפשר למשתמשים לטעון מסמך PDF למערכת ולהשתמש בפורמט של צ’אט על מנת לאתר תשובות לשאלות מתוך המסמך עצמו (ניסוח השאלות הוא כמו בשיחה אנושית). באופן הזה ניתן לגשת למידע במהירות רבה גם במסמכים מרובי עמודים. הצ’אט מצטט את התשובה מתוך המסמך ומצביע על הפסקה ממנו הגיעה.
מקור המידע: המשתמשים מספקים את המסמך עליו הצ’אט יתבסס.
קישור לכלי: https://www.chatpdf.com
כלים מובילים
- ChatGPT צ’אט בוט מבוסס בינה-מלאכותית מבית חברת OpenAI. מקורות המידע שלו נפרשים על כל רחבי הרשת ובתחומי עניין מגוונים ורבים. בגרסתו החינמית (3.5): מוגבל בידע שלו עד לשנת 2021 ומספק תשובות חלקיות בלבד, לעיתים אף שגויות.
- Bard הוא צ’אט בוט מבוסס בינה-מלאכותית מבית חברת Google. גם הוא מבוסס על מאגר מידע עצום שנבנה מכל רחבי הרשת, ומספק בהתאמה לכך תשובות לשאלות בתחומי עניין שונים.
- Claude גם הוא עונה על אותו הצורך: צ’אט בוט מבוסס בינה מלאכותית מבית חברת Anthropic, עשיר במידע ומתעדכן באופן תדיר באינפורמציה ותוכן מרחבי הרשת.
- CoPilot הוא חלק ממערך כולל של כלים ושירותים מבוססי בינה מלאכותית שזמינים כעת למשתמשים של חברת Microsoft. גם CoPilot הוא צ’אט בוט דינמי, ובין השאר הוא מאפשר למשתמשים לגשת גם ל ChatGPT 4 (בעל יכולות מתקדמות יותר).
לכל אחד מהצ’אטים שהוזכרו כאן יתרונות וחסרונות ייחודיים.
מומלץ להתנסות ולבחון את הכלים בהתאמה לצורך שלכם.
מחוללי תמונות הם כלי בינה מלאכותית המאפשרים למשתמשים ליצור תמונות בקלות על ידי הזנת בקשה בטקסט חופשי ובניסוח מותאם (Prompt). המחולל מעבד את הבקשה לתוצר ויזואלי מרשים.
הכלים המוכרים ביותר: Dall-E, Midjourney ו – Bing Image Creator
מחולל תמונות מומלץ: BRIA AI הוא מחולל תמונות שפותח ע”י חברה ישראלית ושם דגש על הנושא של זכויות יוצרים. האלגוריתם של BRIA AI מאומן רק על תכנים בנחלת הכלל או כאלה שקיבלו את האישור של היוצרים המקוריים.
קיימים כיום כלי AI נהדרים לסיוע בהגהה וניסוח של טקסטים באנגלית. הכלים יודעים לזהות את הטון שבו הטקסט מנוסח (האם הוא פורמלי או ישיר, לדוגמה), יודעים לזהות טעויות בדקדוק ושגיאות כתיב, ואפילו לנסח מחדש משפטים ארוכים ומסורבלים, או לפרט ולהוסיף מלל למשפטים קצרים.
כלים מומלצים לפקולטה לרפואה
MeSH on Demand הוא כלי לניתוח טקסט עד 10,000 תוים. תוצאות הניתוח מציגות רשימת מונחי MeSH מוצעים לחיפוש בנושא של הטקסט, 10 מאמרים דומים לטקסט שהוכנס, וכן ניתן לבצע חיפוש במאגר PubMed על סמך המונחים המוצעים לפי בחירה.
מקור המידע: PubMed
קישור לכלי: MeSH on Demand
כלי של NLM המאפשר לנסח את שאילתת החיפוש בצורת משפט ולחפש משפטים דומים במאמרים. החיפוש לפי מילות המפתח במשפט וכן חיפוש סמנטי. מציג משפטים עם דמיון של לפחות 60%.
מקור המידע: PubMed ומאמרים בטקסט מלא מ – PubMed Central.
קישור לכלי: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/research/litsense/
כלי שפותח בהולנד, וניתן לחפש בו בצורת צ’אט או בחיפוש לפי שדות של PICO. בחיפוש באמצעות הצ’אט מתקבל מידע מסוכם עם רפרנסים כמענה לשאלה, עם אפשרות לשאלת המשך.
מקור המידע: PubMed או הנחיות של NICE
קישור לכלי: https://evidencehunt.com/
OpenEvidence הוא כלי לניתוח טקסט עם דגש על מידע רפואי. בתיבת החיפוש כותבים את שאלת המחקר הרצויה, הכלי מציע עריכות שלה לפי הצורך, ומייצר סיכום של התשובה עם רפרנסים. ניתן לשאול גם שאלות המשך על פי הצעת הכלי או לפי בחירה.
מקור המידע: מאמרים מכתבי עת בעלי דירוג גבוה המאונדקסים ב – PubMed, והנחיות קליניות אמריקאיות.
קישור לכלי: https://www.openevidence.com/
סוגיות משפטיות וקריאה נוספת
סוגיות משפטיות
אתיקה בבינה מלאכותית – כדאי לדעת:
אפליות והטיות מבוססות מגדר, צבע עור, גיל, מיקום גיאוגרפי ועוד (אפקט “הקופסה השחורה” בבינה מלאכותית) הן עניין שכיח מכיוון שהמערכת לא מסוגלת לקבל החלטות מבוססות פרמטרים אנושיים כגון מוסר. בעולם שבו בינה מלאכותית היא שחקן מרכזי נדרשת מאיתנו הרבה יותר חשיבה ביקורתית, הן כמפתחים ומומחים בתחום ה AI והן כמקבלי החלטות בכל תחום שהוא.
מקורות נוספים:
- אושר, מ., & ברק, מ. (2024). קידום אתיקה בפיתוח ושימוש ב-AI בקרב מהנדסי ומדעני העתיד. TheMarker Labels, מגמות בחינוך.
- כביר, ע. (2021). על הקשר בין בינה מלאכותית, בינה אנושית, אתיקה ומוסר. כלכליסט-טק, דו”ח טכנולוגי.
- שוורץ אלטשולר, ת., & כהנא, ע. (2023). אדם, מכונה, מדינה: לקראת אסדרה של בינה מלאכותית. המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מידע נוסף באתר IBM
ההמלצות שלכם
האם נתקלתם בעדכונים מקצועיים הרלוונטיים לדף זה? מכירים כלי AI מצויינים ותרצו להמליץ לנו עליהם?
נשמח להמלצות על מקורות תוכן, כלים, ותוספים מבוססי בינה מלאכותית: לפי תחומים או כלליים. צרו איתנו קשר