חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 קובע את המסגרת המשפטית להגנה על זכויות יוצרים בישראל.
על פי החוק, זכות יוצרים היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולות כגון פרסום, יצירת העתקים, הצגה בפומבי, הפצה, שידור, ועוד.
ככלל, חל איסור לעשות שימושים אלו בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים, כגון טקסט של ספרים או מאמרים, תמונות, איורים, מפות, קטעי צליל, קטעי וידאו, גרפיקה ויישומי תוכנה, וכיוצ”ב, ללא קבלת רשות – מראש ובכתב – מבעל הזכויות.
הסכמי רישיון
הסכמי רישיון בין הטכניון לבין מו”לים מהווים חריג לאיסור הכללי על שימוש ללא רשות בחומרים מוגנים.
הסכמים אלו מתירים לכל בית הטכניון שימוש בכתבי עת, בספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע הנגישים בפורטל ספריות הטכניון, לצרכי הוראה ומחקר בטכניון בלבד בהתאם לתנאי הסכם הרישיון.
בין היתר, על פי הסכמי הרישיון, אין להעביר חומרים מוגנים ממקורות אלו לגורמים מחוץ לטכניון, אין לאפשר לגורמים מחוץ לטכניון לעשות בהם שימוש (אלא בהתאם לתנאי הרישיון), וככלל אין לעשות בהם כל שימוש שאינו נוגע ללימוד, הוראה ומחקר בטכניון.
העושה כן, מפר את זכויות היוצרים ואת תנאי הרישיון וחשוף להליכים משפטיים על ידי בעלי הזכויות, כמו גם להליכים משמעתיים על-ידי הטכניון.
בנוסף, הפרה של הסכמי הרישיון עלולה להוביל להגבלת הגישה למקורות אלה לכלל בית הטכניון.
שימוש הוגן
“שימוש הוגן” הוא חריג נוסף לאיסור הכללי על שימוש ללא רשות בחומרים מוגנים. החריג, הקבוע בסעיף 19, מתיר לבצע “שימוש הוגן” ביצירה לצרכי לימוד, מחקר, הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
שימוש הוגן פירושו, למשל, ציטוט סביר של החומר המוגן, תוך ציון המקור לציטוט לצרכי מחקר ו/או הוראה. יצוין כי שימוש הוגן אוסר על המשתמש לעשות בחומר המוגן כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לחומר המוגן, או שעלולה לפגוע בכבודם או בשם של בעל זכויות היוצרים בו.
עקרון השימוש ההוגן בא לאזן בין זכותו של בעל זכויות היוצרים ביצירה לבין זכות המשתמשים. העקרון הוא גמיש מטבעו, ואין דרך פשוטה לקבוע מתי שימוש ייחשב הוגן.
על מנת ליתן כלים פרקטיים לפרשנות שימוש כשימוש הוגן לצורך שיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים תוך הקפדה על כיבוד זכות היוצרים, חיבר פרויקט “השכלה נגישה” כללים אופרטיביים המתווים את עקרונות השימוש ההוגן בהשכלה גבוהה (Code of Best Practices). עקרונות אלו אומצו על ידי הספריות האקדמיות בישראל. הכללים נגישים באתר הפרויקט.
מתוך מסמך העקרונות של פורום השכלה נגישה, להלן עיקרי הכללים הנוגעים להנגשת יצירות לצרכי הוראה באמצעים דיגיטליים (כגון שמורים אלקטרוניים, סילבוסים מקוונים, או הנגשת טקסט מלא באתר הקורס):
תנאים מקדימים:
- היצירות הן חומר הוראה הנדרש על-ידי המרצה לצורך קורס הנלמד בטכניון, עבור סטודנטים בטכניון. השימוש הנדרש צריך להיות מידתי, כלומר במידה הדרושה לצרכי הקורס ולא מעבר לכך.
- לא קיימת גישה חופשית לאותן יצירות באמצעות מקורות פתוחים ברשת האינטרנט. במידה וקיים מקור פתוח, יש להשתמש בו.
- לספריות הטכניון גישה כדין לעותק אחד לפחות של היצירות.
נגישות ליצירות:
- היצירות תהיינה נגישות רק לתלמידים הרשומים לקורס וצוות הקורס הרלוונטי (אקדמי ומנהלי), באמצעות מערכת ה Moodle-או מערכת מקבילה, רק למשך תקופת הלימודים והבחינות. הפצה או מתן גישה לכל גורם אחר שאינו משתייך לטכניון אסורה.
- תוצג הודעה על החובה לכבד את זכויות היוצרים ולא להפיץ את החומרים
מבחינת היקף השימוש ביצירה, ייכנסו בגדר השימוש ההוגן השימושים הבאים:
- שימוש בהיקף של כחמישית מתוך ספר. הבחינה אינה רק כמותית אלא גם איכותית.
- שימוש במאמר אחד מכתב עת או מספר שהוא אסופת מאמרים, בשלמותו.
- כאשר היצירה איננה ניתנת לחלוקה (כגון תמונה, טבלה, תרשים, שיר), ניתן לעשות שימוש ביצירה בשלמותה.
האמור לעיל אינו מהווה רשימה סגורה של כללים. בכל מקרה של ספק, או צורך בהנגשת חומרים בהיקף החורג מן מהכללים האמורים, ניתן לפנות, באמצעות מנהלת הספרייה המרכזית, לקבלת יעוץ פרטני בשאלה האם השימוש המבוקש עומד בגדרי השימוש ההוגן.
בכל שימוש ביצירה או בחלקה יש להקפיד על מתן קרדיט ליוצר היצירה.
הנגשת חומרי הוראה ב-Perusall (Moodle):
• ניתן לעשות שימוש בתוסף בהתאם להנחיות השוטפות בקשר עם שימוש הוגן בזכויות יוצרים.
• כלומר, היה ומרצים מעוניינים להעתיק מאמרים לתוסף עליהם להקפיד על כללי היקף השימוש ואופן השימוש ביצירה שהוזכרו קודם.
לעיון נוסף:
דפי עזר לזיהוי יצירות בנחלת הכלל עבור מיזם “ארכיונים בנחלת הכלל, 2020”
מדריך זה עוסק בסוגיות הנוגעות לשימוש בחומרי צד ג’ בקורסי ,MOOC בדגש על קורסים בפלטפורמת Coursera. במדריך ניתן למצוא התייחסות לכל סוגי התכנים אותם ניתן לשלב במצגות הקורס.
סוגיות כלליות לגבי זכויות יוצרים בפלטפורמת Coursera
Coursera הינו ארגון למטרות רווח, לכן שימוש בחומרים של צד ג’, ללא רשות בעל זכויות היוצרים, תחת החריג של “שימוש הוגן” (Fair Use) הינו מוגבל. באופן כללי, אין להשתמש בחומרים מוגנים של צד ג’ , ללא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים, אלא אם מדובר בציטוטים קצרים.
מסיבה זו מומלץ להשתמש בקורס, ככל האפשר, בחומרים מקוריים, ולהשתמש בחומרים חיצוניים רק אם אין אלטרנטיבה אחרת, ובכפוף להוראות שלהלן. בכל מקרה יש לאזכר את המקור של החומר.
יודגש כאן כי רעיונות אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק דרך הביטוי שלהם, לכן חזרה על רעיון באופן שונה, אינה מפרה את הזכויות של בעל הרעיון. כמו כן עובדות, שיטות ותהליכים, וביטויים מתמטיים אינם מוגנים בזכויות יוצרים.
כללית, מוציאים לאור, ובפרט מו”לים של ספרי לימוד, עשויים יותר לאשר שימוש בחומר (טקסט, תמונה, גרף) מספר או מאמר בהרצאות המוקלטות שלך, אם הספר/המאמר מופיע ברשימת המקורות המומלצים לקורס, או אם הטקסט כולל המלצה לרכישת ספר המקור או קישור לאתר שבו תלמידים יכולים לרכוש את הספר.
חשוב לדעת כי במקרה של גילוי הפרה של זכות יוצרים בקורס של Coursera, החברה רשאית לסגור את הקורס באופן מיידי וללא כל התראה מוקדמת.
סימולי זכויות יוצרים
חשוב להכיר ולבדוק את הסימולים שנוגעים לזכות יוצרים בחומרים:
- הנחת היסוד היא שכל חומר מקורי (טקסט, תמונה, גרף וכו’) מוגן בזכות יוצרים, אלא אם נאמר במפורש אחרת. אין צורך בסימון מיוחד על מנת לשמור על זכות יוצרים.
- הסימון © פרושו שהחומר מוגן בזכות יוצרים. (אך כאמור, גם אם אין סימון כזה, הנחת היסוד היא שהחומר מוגן.
- קיימת שיטת סימון אלטרנטיבית של ארגון Creative Commons (CC) – המאפשרת שימוש בחומר בתנאים מסוימים. אם אתם נתקלים בסימון CC, יש לקרוא את ההסברים באתר Creative Commons. נציין כאן כי הסימון NC פירושו שניתן לעשות שימוש בחומר רק למטרות לא מסחריות, ולכן אם מופיע סימון CC-NC אין אפשרות להשתמש בחומר במסגרת Coursera או כל מסגרת אחרת למטרות רווח, אלא ברשות בעל זכות היוצרים.
- ניתן להשתמש בחומרים מאתרים עליהם מצוין במפורש שהם פתוחים לשימוש חפשי, כולל שימוש למטרות רווח.
- ניתן להשתמש בחומרים שהם בנחלת הכלל (Public Domain), למשל יצירות שמחברן נפטר לפני 70 שנה ויותר, או חומרים שמצוין עליהם במפורש שהם בנחלת הכלל. פרסומי הממשל הם בד”כ בנחלת הכלל.
שיקולי שימוש הוגן (Fair Use) בקורסי MOOC
כאמור לעיל, שימוש בחומרים של צד ג’, בהסתמך על כללי “שימוש הוגן” (Fair Use) הינו מוגבל, כאשר מדובר בשימוש למטרת רווח. ניתן להשתמש בחריג של “שימוש הוגן” בהתאם להכוונות הבאות:
- שימוש בציטוטים קצרים, בתנאי שאין ציטוטים רבים מאותה יצירה.
- שימוש בחומרים “עובדתיים” ולא כאלה המבוססים על יצירתיות. לדוגמא: שימוש בגרף של מחקר שממחיש רק עובדות שפורסמו במאמר מדעי סביר יותר שייחשב שימוש הוגן מאשר באמצעות יצירת אמנות, אשר מסתמכת יותר על פרשנות יצירתית ולא הצגה עובדתית.
- שימוש בחומרים למטרות ביקורת ישירה. למשל: הצגת צילום על מנת להדגים בעיות בטכניקת הצילום.
- שימוש בחומר בצורה טרנספורמטיבית, כלומר מטרת השימוש בקורס שונה לחלוטין מהמטרה המקורית של החומר. לדוגמא: הצגת תמונות זו ליד זו כדי להראות הבדלים או הוספת פרשנות/ שרטוטים על גבי תמונה קיימת כדי להדגיש היבטים מסוימים.
בכל המקרים הללו חשוב להשתמש רק במה שהכרחי למטרות הקורס ובאופן שלא יפגע בשוק של היצירה בה נעשה שימוש.
שימוש בחומרים טקסטואליים
- שימוש בציטוטים קצרים מתוך ספרים, מאמרים או חומרים טקסטואליים אחרים המשולבים בהרצאה ו/או השקופיות הנלוות , ייחשב בד”כ כ”שימוש הוגן” שאינו דורש אישו בעל הזכויות.
- שימוש נרחב בטקסט (מעבר לציטוט קצר) דורש בד”כ את אישור בעל הזכויות. שימו לב שבד”כ בעל הזכויות הוא המו”ל ולא המחבר.
- המול”ים נוטים יותר לאשר שימוש בטקסט שמחברו הוא המבקש, לכן מומלץ להשתמש בחומרים שנכתבו/נוצרו על ידכם , גם אם הזכויות עברו למו”ל.
- מומלץ לבדוק אם המאמרים קיימים במאגרי גישה פתוחה (OA) כגון PubMed :או ארכיבים מוסדיים.
שימוש בתמונות
- השימוש באיורים, גרפים טבלאות וכו’ של צד ג’ חייב להיות רק אם הם נדרשים לצורך נושא השיעור, תוך שהתמונה מלווה בדיון, פרשנות או הערכה ביקורתית.
- החומר הנבחר צריך להיות ממקורות מגוונים, ולא תוך הסתמכות על מקור אחד. מספר התמונות מאותו מקור צריך להיות מוגבל.
- במידת האפשר יש להשתמש בחומר מורשה (כגון: תמונה הנושאת רישיון Creative Commons שמתיר שימוש מסחרי או חומר שמצוי בנחלת הכלל)
- אין לעשות שימוש בתמונה/איור של צד ג’, אם אינם נדרשים לצורך נושא הקורס (למשל – למטרה אסטטית גרידא) – אלא אם הוא חומר מורשה.
שימוש בקבצי קול / וידאו
- Coursera ממליצים לא לעשות שימוש בקטעי וידאו או מוסיקה פופולאריים, ללא אישור בעל הזכויות. שימוש בחומר אודיו ישן או קלאסי הינו פחות בעייתי, אך גם הוא דורש בדיקת זכויות היוצרים.
- מומלץ להשתמש בחומר תיעודי, חינוכי, היסטורי, בהתאם להנחיות השימוש בו.
- ניתן להפנות לקישורים חיצוניים כל עוד מוודאים שההפנייה היא לתוכן של הבעלים המקוריים, לדוגמא: סרטון ב YouTube- יש להפנות לסרטון המקורי של בעל הזכויות ולא לכזה שהועלה על ידי צד שלישי.
- יש עדיפות ליצור קישור לקובץ קול הזמין באינטרנט. כך תלמידים יוכלו ללחוץ על הקישור החיצוני ולאחר מכן לשוב לאתר ההרצאה. מועדף במקרים בהם הקובץ אמור להישמע לפני המשך / תחילת ההרצאה.
- הקבצים לא יהיו ארוכים יותר מהדרוש על מנת להעביר את הנקודה הדידקטית.
- שילוב קובץ קול /וידאו שאינו מהווה עילה לדיון, שלא באמצעות יצירת קישור, מחייב קבלת אישורו של בעל הזכויות.
הערה: שילוב כמויות משמעותיות של קבצי קול או וידאו שאינם מקוריים מגדיל את הסיכוי להפרת זכויות יוצרים ובעקבות כך לסגירה של הקורס.
מקורות לאיתור חומרים שלא מוגבלים לשימוש:
- Creative Commons – CC – משטר זכויות אלטרנטיבי בו בעל הזכויות (היוצר) קובע את סוג ואופן השימוש המותר. חשוב לוודא שהשימוש המבוקש מתאים לסימולי ההרשאה
- Wikimedia Commons – מאגר חינמי של תמונות וקטעי וידאו.
- Pixabay – דומיין ציבורי המכיל תמונות לשימוש חופשי וללא מגבלות.
לסיכום: מקורות שבד”כ לא ניתן להשתמש בהם ללא רשות בעל הזכויות:
- קריקטורות פוליטיות
- תמונות ממאגרים מסחריים כגון Getty images
- סרטים/ סדרות טלויזיה
- הקלטות מוסיקה
- ניתן למצוא דוגמאות רבות ברחבי האינטרנט למכתבים מוכנים מראש לבקשת אישור שימוש בחומרים מוגנים.
פרסום בגישה פתוחה (OA)
OA מהווה גישת פרסום אקדמית, שבה תוצרי המחקר (מאמרים, ספרים, תזות וכו’) זמינים באופן מלא לציבור ולשימושו החופשי.
למידע השלם בנושא פרסום בגישה פתוחה וכל השיקולים החשובים ניתן למצוא בדף הייעודי שהקמנו בפורטל הספריות.
מחבר מאמרים? הנה כמה דברים שחשוב לדעת על זכות יוצרים
זכות יוצרים היא ביטוי כולל לאוסף הזכויות המשפטיות הקשורות לשימוש ולהפצה של יצירה מקורית.
פרסום של מאמר בכתב עת מהווה “שימוש והפצה” במאמר, ועל כן מצריך את הסכמתו של מחבר המאמר.
בתהליך הפרסום הנהוג כיום, הסכמת המחבר לפרסום נעשית על-ידי העברת זכות היוצרים, כולה או מקצתה, לידי המוציא לאור.
באופן זה עלול המחבר לאבד את שליטתו על המשך חיי המאמר ולהידרש להסכמת המו”ל לכל שימוש עתידי שיעשה בו.
שימושים כאלו יכולים להיות העלאת המאמר לאתר האינטרנט של המחבר או של הפקולטה בה הוא מלמד, שיתוף המאמר ברשתות אקדמיות, ארכוב המאמר בארכיון אישי והפקדתו במאגר מוסדי (Institutional Repository – IR) או תחומי (דוגמא – ArXiv).
המאמר שלי – הזכויות שלי?
על מנת לדעת מהן זכויות המחבר במאמר שכבר פורסם, יש לבחון את ההסכם הספציפי עליו חתם המחבר מול המו”ל.
מדיניות זכות היוצרים הכללית של כל מו”ל מופיעה על פי רוב באתר האינטרנט של המו”ל. להלן מספר דוגמאות לתיאור המדיניות אצל מו”לים מובילים:
מנוע החיפוש SHERPA-RoMEO מרכז את קווי המדיניות של מו”לים שונים בנושא. המידע המוצג ב-Sherpa/Romeo כולל: מדיניות הפצה, גרסה מותרת להפקדה במאגר מוסדי, תקופת האמברגו, סוג הרישיון, אתרים מותרים להפקדה וקישורים ישירים לדפי המדיניות של מו”לים בנוגע לזכויות היוצרים הספציפיות.
השאר את הזכויות בידך!
מגמות עכשוויות בעולם האקדמי, הנשענות בין היתר על התנועה לקידום גישה פתוחה, מבקשות לעודד את השארת הבעלות על מאמרים בידי כותביהם.
קיים מספר אפשרויות להתנהלות נכונה אל מול ההוצאה לאור:
בחירת רישיון CC (Creative Commons) מתאים בעת חתימת הסכם הפרסום עם המו”ל. הרישיון קובע את תנאי ההפצה והשימוש בפרסום. סוגי הרישיונות המשאירים את רוב הזכויות בידי היוצר הם CC BY 4.0 (עבור מסמכים), CC0 (עבור דאטה) ו-GNU-GPL (עבור תוכנות וקודים), אך לא כל המו”לים מאפשרים את בחירתם. חשוב למחבר להכיר את סוגי הרישיונות השונים על מנת להבין את התנאים המוצעים על ידי המו”ל ולבצע בחירה נכונה. הכרת סוג הרישיון המוסכם עם המו”ל תעזור למחבר גם בהגדרת תנאי שימוש בפרסום שלו אם וכאשר ירצה להפקיד אותו במאגר מוסדי או תחומי. כלי ייעודי של CREATIVE COMMONS מאפשר למחבר להתאים את סוג הרישיון הרלוונטי ע”פ מאפיינים נדרשים לו (הפצה, שיתוף וכו’). ניתן גם להיעזר בעמוד – Choosing a Creative Commons licence.
בקשת חתימה על רישיון פרסום (License to Publish) במקום על הסכם העברת זכויות מקובל. רישיון פרסום מעניק למו”ל היתר לפרסם את המאמר, אך משמר את זכויות היוצרים בידי המחבר.
שימוש בתוסף ייעודי להסכם בין המחבר למו”ל בנוגע לפרסום. אם הרישיון המבוקש אינו נכלל בתנאי המו”ל והמו”ל מאפשר שינוים בהסכם, ניתן להציע הוספת Author Addendum המבקשת להבטיח את זכויות המחבר. ניתן לעשות שימוש בנוסח מוצע באתר Creative Commons. הכולל הסכמה להשארת זכויות בידי היוצר. את המסמך ניתן להפיק באופן דיגיטלי, דרך האתר של Creative Commons.
פנייה למו”ל בבקשת השארת זכויות נדרשות בניסוח חופשי. אם בכוונתו של החוקר להפקיד את הפרסום במאגר מוסדי או תחומי ניתן להסכם עם המו”ל כי יופקדו גרסאות שונות של החומר. כמו כן, ניתן לבקש את אפשרות התרת הפרסום באתרים אישיים ו/או רשתות חברתיות מדעיות כמו ResearchGate ואחרות במקרה של העברת זכות היוצרים לידי המו”ל (בהמשך קישור – לדף “פלטפורמות לשיתוף והפקדה”). חשוב לציין את הפלטפורמות הרלוונטיות בנוסח הפנייה למו”ל.
דוגמא לנוסחי הסכמות אפשריים:
“מחבר הפרסום מעניק בזאת זכות ראשונים למו”ל לפרסם את החיבור ולהיות בעל זכויות היוצרים על העבודה. בנוסף, המו”ל מתחייב לאפשר להעניק רישיון מתאים לציבור, כך שכל אדם יוכל להעתיק, לתרגם ולשתף את היצירה בכל אחת מהמדיות הקיימות. ההעתקה המדויקת של החיבור צריכה לקבל את אישור מחבר היצירה והמו”ל, שלא ימנעו מתשובה חיובית כל עוד מדובר בצרכי לימוד, הוראה ומחקר. ניתן להשתמש ביצירה בכל עת תוך מתן קרדיט מתאים”.
“The author grants to the Publisher exclusive first publication rights in the Work, and further grants a non-exclusive license for other uses of the Work for the duration of its copyright in all languages, throughout the world, in all media. The Publisher shall include a notice in the Work saying “© [Author’s Name]. Readers of this article may copy it without the copyright owner’s permission, if the author and publisher are acknowledged in the copy and copy is used for educational, not-for-profit purposes”
שתף אחרים בעבודתך
לאחר שהובטחו זכויותיו, יכול המחבר להנגיש את עבודתו באמצעות ארכוב המאמר (קרי, הצבת עותק של המאמר) במאגר מוסדי או תחומי בגישה פתוחה.
רישיונות Creative Commons מאפשרים למחבר לקבוע אילו שימושים מותר לקהל הרחב לבצע במאמר, ובאילו תנאים.
איזו גרסה מותרת להפקדה במאגר הפקדה מוסדי?
רק חלק מהמו”לים מאפשר את ההפקדה של הגרסה הסופית שכוללת את לוגו המו”ל, פורמט כתב העת וכו’).
במידה והרישיון מתיר זאת, המו”ל יפרט אילו גרסאות מותר למחבר להעלות לרשות הציבור במאגרי ההפקדה. ישנן 3 אפשרויות לכך, Pre-Print, Post-Print, Published-Version (אילוסטרציה בתמונה הצמודה לטקסט).
חשוב מאוד לבחור את רישיון התוכן המתאים ביותר בהתאם לשיקולים השונים של המחבר ודרישות הגורמים המממנים (קרנות המחקר), שיכולות לעמוד גם על סוג הגרסאות המותרות להפקדה. דרישות קרנות המחקר מפורטות באתר Sherpa/Juliet.
מקור התמונה : https://en.wikipedia.org/wiki/Postprint
תקופת עיכוב פרסום (Embargo Period)
תקופת האמברגו מוגדרת כפרק הזמן בו לא ניתן להפקיד את החומר שהתקבל לפרסום במאגרי ההפקדה (בהתאם לתנאי הרישיון). כל מו”ל קובע את תקופת האמברגו בעצמו. כתבי עת של אותו המו”ל יכולים להגדיר תקופת אמברגו שונה. לבדיקת תקופת האמברגו יש לפנות לאתר המו”ל. ניתן להיעזר במאגר Sherpa-Romeo לבדיקת מידע זה.
לעיון נוסף:
- דף מידע לחוקרים על זכות יוצרים וזכויות מחברים:
An Introduction to Copyright Resources for Authors
- כלי להתאמת רישיון:
- כלי מיוחד ליצירת נספח זכויות יוצרים לחוקרים:
אושר ע”י: אפרת שגיא, עו”ד, משרד בן ארי, פיש, סבן ושות’, עורכי דין ונוטריונים (יועצת משפטית לטכניון)