ההנחיות מטה הן כלליות ומציגות בעיקר טיפים שימושיים לכתיבה מעניינת וקולחת של החיבור ומאילו ביטויים להימנע בחלקיו השונים. המבנה הנדרש של החיבור והוראות מחייבות נוספות עבור הסטודנטים בטכניון מפורטים בדף לימודי מוסמכים.
בעבודות מחקר הכותב מציג תיאוריות שפותחו, מפרט סוגיות שנחקרו ומצביע על בעיות שנותרו בלתי פתורות. הצגת מצב המחקר, מטרתה להבליט את החידוש בעבודתו של הכותב להבהיר מהי תרומת מחקרו לחקר הנושא הנידון.
מאופיינת בכתיבה סובייקטיבית. כאן מורשה הכותב לציין את יחסו האישי לנושאים הנידונים בעבודת המחקר. בהקדמה יציג הכותב את המניעים שהביאו אותו לעסוק בנושא, יסביר את שיטת המחקר ויציין קשיים שנתקל בהם במהלך העבודה.
:דוגמאות
לאורך השנים ניתן לראות מגמת עלייה עולמית בשכיחות האנשים שסובלים מדיכאון קליני כרוני. במהלך שנת השירות שלי בה עבדתי בבית החולים הבנתי כי ישנם מטופלים שאינם מגיבים לחלק מהתרופות והרופאים המטפלים נאלצים להעלות מינון ולהוסיף שילובים עד לקבלת שיפור משמעותי בתסמינים. תופעות הלוואי הרבות והעלות הכספית הגבוהה הביאו אותי לחקור גישה חדשנית להתאמת תרופות נוגדות דיכאון למטופלים וזאת ע”י מאפיינים גנטיים שקל להשיג באמצעות בדיקת דם פשוטה.
יסודותיו של המחקר שלהלן, העוסק באדריכלות וחרדה, נעוצים “כאן”, באורחות החיים בישראל ובחוויה המקומית. אוסף של חוויות אישיות ומקצועיות חידד את ההבחנה במגמת הסתגרות של המרחב הפיזי ובאופן הניכר לעין הסתגרותם של מבני חינוך, בעיקר בתי ספר יסודיים, דבר שלא נראה בישראל עד לפני שניים ושלושה עשורים. בירור ראשוני הצביע על כך שהתחושות האישיות משותפות לרבים, ומכאן המוטיבציה למחקר.
כמו כן, ייכללו הבעות תודה והערכה לאנשים או מוסדות שהכותב הסתייע בהם בבניית המחקר.
דוגמה:
הייתי רוצה להודות לאשתי היקרה וילדיי.
ברצוני להודות למנחה שלי על כך ששילב בהנחייתו חופש פעולה לחקור, ללמוד ולהתנסות אך גם מסגרת נוקשה וקשוחה לעמידה בלוחות זמנים, ולמעבדת ננו-רובוטיקה על התמיכה הרבה, חבריי לצוות – גידי, ליאת וכמובן שלומית.
תודות מיוחדות להוריי היקרים.
בעבודת מחקר לשם קבלת תואר מ.א ודוקטורט יש ויוקדם לתוכן העניינים פתח דבר ובו יוצגו המניעים לכתיבת העבודה וייכללו בו תודות והבעת הערכה.
במקרה כזה יושמטו מפרק ההקדמה החלקים הסובייקטיביים והוא יכלול את הגדרת הנושא בלבד.
המבוא הוא חלק אינטגרלי מגוף העבודה. בעבודת רפרט פרק המבוא עשוי להגיע לעמוד. יש הנוהגים לספרר את המבוא כפרק ראשון ויש הנוהגים לכתוב אותו ללא מספור.
המבוא מאופיין בכתיבה אובייקטיבית ומטרתו להציג את הנושא הנידון ולהוביל את הקורא לנאמר בגוף העבודה. בעבודת מחקר המבוא הוא מעיין “חוזה” בין הכותב לקורא. בכתיבת העבודה הכותב נדרש למלא את תנאי החוזה כפי שהוצגו במבוא.
אם הכותב כולל בהקדמה את הגדרת הנושא ותיחומו, יביא בפרק המבוא נתוני רקע לנושא הדיון. אם בחר לוותר על כתיבת הקדמה, המבוא יכלול:
- הגדרת נושא המחקר ותיחומו מבחינת זמן, המקום וההיבטים.
- ציון מטרות המחקר, שאלת המחקר הנובעת מהנושא הנידון, או הצגת הטענה, אשר אותה מבקש הכותב לבסס ולהוכיח במהלך העבודה.
- חיתוך הנושא ; פירוט הסוגיות שהכותב בחר להתמקד בהן.
- הסבר של הנחות יסוד, אשר שימשו בסיס לעבודה.
- השיטה, שבה בחר הכותב להציג ולפתח את נושא עבודתו, אפיון המקורות, שהכותב בחר להסתייע בהם (מקורות משפטיים, ספרות מחקר וכו’).
בעת כתיבת המבוא ראוי לשים לב לעניינים הבאים:
- ניתן לכלול במבוא הסתייגויות שהכותב בחר שלא לעסוק בהן:
דוגמאות
- “בעבודה זו אעסוק בהצגת השיטה המוצעת להפקת חשמל מגופים סולריים מסוג CRX8 שפותחו במעבדתינו ומיועדים לעמידה בצריכה בינונית. גופים נוספים שפותחו, כגון LF540 ואחרים אמורים לעבוד על מערכות בהספקים לאומיים ולכן לא יוצגו בעבודה זו.”
- “בעבודה זו חקרתי את אפשרויות הסינתזה של החומר DL8435 והאננטיומריםשלו במערכת ביולוגית של שמרים. בחרתי שלא לעסוק בהצבת אותה המערכת בחיידקים משום הרעילות התאית שהודגמה במחקרים מקדימים.
כאשר הכותב מסתמך על מושגים ומונחים שהבנתם חיונית, תובא הגדרתם .במבוא. כמו כן, יוצגו הקיצורים למושגים והקיצורים שילוו את העבודה כולה.
למשל:
CF – Cystic Fibrosis
LOC – Lab on Chip
WB – Western Blot
PEM – Proton Exchange Membrane
בכתיבת המבוא ישתמש הכותב בפעלי הבחינה והעיון בזמן עתיד, בגוף ראשון יחיד או רבים. למשל: אעסוק (ב), אדון (ב), אעמוד (ב), אעמוד (על), אסקור וכדומה. וכן צירופים כמו: העבודה תעסוק ב…, מטרת העבודה…וכו’.
דוגמאות
- בעבודת מחקר זו אסקור את כל השיטות הזמינות כיום לביצוע המרת חשמל ע”י תאיםפוטווולטאיים בילוגיים ואבצע השוואה של היעילות שלהן בתנאי תאורה מינימאליים כמצב מדמה את איזורי קטבי כדור הארץ ברוב ימות השנה.
- העבודה תעסוק בחקר ואפיון השיטה החדשה שפותחה במעבדתנו למחזור מים באמצעות advanced oxidation וע”י נשא(carrier) חדש.
- אדון בהבדלים המגדריים בנכונות לביצוע משימת חקר בלימודי הפיזיקה בקרב תלמידים בכיתה י”ב. אעמוד על פערי הבדלים אלו ואסקור את הספרות הידועה עד כה בישראל.
- במחקר הנוכחי אהיה מעוניין להציף ולהאיר באמצעות היצירה ומקרים האדריכליים המקומיים, ובמיוחד דרך מבני חינוך, את התופעות הקשורות לחרדה ואת האופן שבו חברה מתמודדת עם תנאיםייחודיים אלה.
יש לשים לב שלא לכלול מסקנות במבוא
לדוגמא
נראה בבירור כי הסגסוגת שפיתחנו עמידה בטמפ’ של למעלה מ- 800 מעלות בתאי וואקום. זוהי מסקנה ואין לכלול אותה במבוא. כנ”ל לגבי המילים הוכחנו, התצפיות הראו ש- , התוצאות מראות וכו’.
על מנת להעמיק בנושא המחקר על הכותב להתמקד בסוגיות נבחרות של הנושא ולקבוע גבולות זמן ומרחב למחקרו. הפסקה הראשונה של המבוא עשוייה לכלול הצגה מכלילה של הנושא. בהמשך ממקד הכותב את נושא המחקר בתוך המסגרת אותה קבע למחקרו.
הכותב מתחיל בתיאור אירוע מסוים, או מביא ציטטה. בשיטה זו הכותב מבקש לעורר עניין, מתח וסקרנות אצל הקורא.
לדוגמא :
אבנר, בן 66, החל לסבול מדיכאון לאחר מותו הטראגי בטרם עת של בנו. חודשים לאחר מקרה מצער זה אבנר פנה לבסוף לקבלת טיפול בדיכאון החמור בו היה שרוי והיה מאושפז בבית החולים במשך כחודשיים ימים. אבנר היה צריך להחליף כ- 4 תרופות שונות לטיפול בדיכאון עד לשיפור משמעותי בתסמינים ותוך כדי התהליך סבל מתופעות לוואי רבות שנבעו משילובי תרופות ומינונים גבוהים. לו רק הייתה בנמצא בדיקה מקדימה שיכולה לנבא את התגובה הצפויה של המטופל למשפחת תרופות נוגדות דיכאון, היה נחסך עבור אבנר סבל רב ונחסכות עלויות למערכת הבריאות.
הסיכום הוא פרק החותם את העבודה המדעית.
פרק הסיכום כולל מספר רכיבים:
- סיכום הרעיונות המרכזיים אשר הופיעו בעבודה.
- מסקנות שהן מדעתו של כותב העבודה.
- משפט מסיים, שתפקידו ליצור עניין ומתח אצל הקורא.
ניתן לציין בסוף כל פרק מסקנות, המלצות ופתרונות. במקרה כזה, תוצג בפרק הסיום תמצית המסקנות וההמלצות.
בכתיבת חלק זה יש לשים לב לכללים הבאים:
- הכותב יקפיד שלא להציג רעיונות חדשים; כאלה שלא הוזכרו בעבודה.
- הכותב ירכז את הרעיונות החשובים בעיניו.
- הכותב ישתמש בפעלי בחינה ועיון. למשל: בעבודה בחנתי, סקרתי, דנתי ב…,עסקתי ב…, וכו’.
המסקנות הן תשובות מתומצתות לסוגיות, אשר הוצגו בראשית העבודה, ואשר אותן ביקש הכותב לבדוק במהלכה.
אמצעי קישור: מתוך הדברים עולה…, ניתן (אפשר) להסיק…, מכל האמור ניתן לקבוע…,לפיכך, על כן…המסקנה היא.
– דוגמאות
- מתוך כל הנתונים שהוצגו לעיל, אין ספק כי המערכת הביולוגית המוצעת יעילה יותר מהמערכת האנאורגנית עם ניצולת משופרת של 65% לעומת 50% בהתאמה.
- בשימת דגש על מוגבלויות המחקר והקווים המנחים כפי שהוצגו בפרק המבוא והשיטות, עולה המסקנה כי שיטת החמצון שפיתחנו במעבדה עשויה להיות מתאימה למערכות טיהור מי שפכים בהספקים של עד 8000 מטר קוב ליום. ניתן לקבוע כי עבור הספקים גדולים מכך יעילות המערכת פוחתת וכך גם כדאיותה הכלכלית.
בכתיבת המסקנות ישים לב הכותב לכללים הבאים:
- אין מקום להסיק מסקנות מעניינים שלא נידונו בעבודה.
- ניתן להציג את המסקנות על פי סדר הצגת השאלות, מהמסקנה החשובה לפחות וכדומה.
נבחין בסוגים שונים של סיומים:
- סיום הכולל פתיח לנושא חדש; הוא קשור למה שנאמר אך מצדיק דיון עצמאי. במקרים אחדים נכתב בצורת שאלה רטורית.
- אמירה או ציטוט – למשל: “Stand on the shoulders of giants” או ” Fear is nothing more than an obstacle that stands in the way of progress”
- סיכום “משאלתי” – למשל: אמנם ישנם עוד מכשולים רבים אך כולי תקווה שעבודתי תקדם את נושא השימוש בתאי גזע בתחום רפואת השיניים והשיטה המוצעת תמשיך להיחקר ולהשתכלל עד הטמעתה לטובת כלל האוכלוסייה.