​​​​​​​​​​גניבה ספרותי​ת (Plagiarism​) וכללי ציטוט

book background
x

​​​​​​​​​​גניבה ספרותי​ת (Plagiarism​) וכללי ציטוט

גניבה ספרותית

גניבה ספרותית או פְּלַגְיָאט (מהמילה הלועזית “plagiarism”) היא ניכוס לא נאות, גניבה ופרסום של שפה, רעיונות, מחשבות, ביטויים,​ יצירה וכד’, בדרך כלל בתחום האמנותי או המדעי, ופרסומם כיצירה מקורית של המעתיק, ללא ידיעתו או קבלת רשותו של היוצר או ההוגה המקורי.

פלגיאט הינו מושג רחב יותר מאשר הפרת זכויות יוצרים:

חוקי זכויות יוצרים מגנים על דרך הביטוי (למשל, על נוסח מאמר) ולא על הרעיון שבבסיסו. זכות יוצרים הינה מושג משפטי המעוגן בחוק.

פלגיאט הינו שימוש ביצירה או בקטעי יצירה ללא מתן קרדיט, אך גם שימוש ברעיון של אחר תוך יצירת מצג כאילו נהגה על-ידי הכותב, אף כאשר צורת הביטוי עצמה שונה.
גניבה ספרותית של רעיון אינה מעוגנת בחוק ולכן בדרך-כלל לא ניתנת לאכיפה באמצעות המערכת המשפטית. אולם, גניבה ספרותית מהווה עבירה אתית ולעתים מוגדרת כעבירה משמעתית בארגונים כגון אגודות מקצועיות, מוסדות חינוך, מערכות כתבי-עת וגופים מסחריים.

גניבה ספרותית באקדמיה:

​במסגרת אקדמית, גניבה ספרותית מתרחשת, למשל, כאשר מחבר פרסום מדעי משתמש ברעיונות או בקטעי טקסט של אחרים, במסגרת פרסום מדעי, מבלי לציין את שם הוגה הרעיון או המחבר המקורי (לעתים גם שימוש ברעיון ישן של המחבר, מבלי לציין מקור, עלול להיחשב כפלגיאריזם). דוגמא אחרת לגניבה ספרותית היא כאשר סטודנט משתמש בעבודות של אחרים במסגרת עבודה אקדמית, מבלי לציין את המקור. בסביבה המקוונת תופעה זו מקבלת ממדים חדשים בשל האפשרות לשיתוף והעברת מידע אלקטרוני ברשת האינטרנט החופשית.

  • הגניבה הספרותית באקדמיה יכולה להיות מכוונת או לא מודעת.
  • גניבה ספרותית מהווה הפרה של כללי האתיקה האקדמית. בטכניון זו גם עבירה משמעתית.

בכתיבת עבודות אקדמיות או מאמרים אנו מסתמכים לא אחת על מקורות תיאורטיים ומחקריים כדי ​לבסס את טיעונינו. הסתמכות זו יכולה לבוא בכמה צורות:

  • ציטוט – שימוש במילים המדויקות של המקור
  • פרפרזה – ניסוח של הרעיון המוצג במקור, במילים שלנו
  • סיכום – הצגה במילים שלנו של הרעיונות העיקריים של המקור, וקיצור שלו באופן משמעותי

שימוש זה ביצירות של אחרים מותר, בתנאי שמקפידים על מתן קרדיט ליוצר המקורי.
אם ההעתקה אינה ציטוט מדויק, יש להקפיד לשמר את כוונתו המקורית של היוצר.

  1. אין לצטט מקור שלא קראנו בעצמנו. למשל, אם קראנו סקירה על ספר מסוים, נציין את הסקירה כמקור, ולא את הספר שבו היא דנה.
    בכל מקרה של הסתמכות על מקורות אחרים יש לציין את מקור המידע. כל שימוש ברעיון או בטקסט שנלקח מספר, כתב-עת, מאמר, הרצאה, אתר, סרט, תכנית רדיו או טלוויזיה, תוכנה, עיתון, שיר, מכתב, פרסומת ועוד, מחייב את ציון המקור.
    ציון המקור יופיע פעמיים: בגוף העבודה – בסמוך להתייחסות למקור, בצורה מקוצרת, ובסוף העבודה (או בתחתית העמוד או בסוף פרק) – בתוך רשימת מקורות הכוללת פרטים מלאים של המקור. רשימת המקורות (‘ביבליוגרפיה’) צריכה לכלול את כל מקורות-המידע המצוינים בעבודה ואותם בלבד. מטרתה לעזור במציאת עותקים פיזיים או אלקטרוניים של הפרסומים עליהם מסתמכת העבודה, וכן להעניק קרדיט למחברי הפרסומים, לשמור על זכויות היוצרים שלהם ולהימנע מפלגיאט (גניבה ספרותית).

דוגמאות:
(הדוגמאות לפי כללי ה-APA)

אזכור בגוף העבודה:

One study examines how academic historians search for, access and use primary source materials in their research pursuits (Chassanoff, 2013).
או:

Chassanoff (2013) examines how academic historians search for, access and use primary source materials in their research pursuits.

ציטוט ישיר:
כאשר מצטטים את המקור מילה במילה, והקטע המצוטט מונה פחות מ-40 מילים, בדרך כלל נכתוב אותו בתוך גרשיים ונוסיף למראה-המקום בגוף העבודה את מספר העמוד ממנו הועתק הקטע. למשל:

“Many institutions are digitizing portions of their archival materials and providing online access through search interfaces” (Chassanoff, 2013, p. 459)

כאשר הקטע המצוטט מכיל יותר מ-40 מילים או ארוך יותר משתי שורות, נכתוב אותו בפיסקה נפרדת, ללא שימוש בגרשיים. גם כאן, במראה-המקום נציין את מספר העמוד ממנו הועתק הקטע:

Chassanoff summarizes:
The impact digital technologies have had on hisotircal methodologies and scholarly workflow
needs to be explored in greater depth. The accumulation of born-digital artifacts generated
by personal digital capture devices during archival visits presents interesting organizational
and intellectual challenges for future historians. (2013, p. 472)

המקור ברשימה הביבליוגרפית:

Chassanoff, A. (2013). Historians and the Use of Primary Source Materials in the Digital Age. The American Archivist, 76(2), 458-480

כללי הרישום הביבליוגרפי קובעים מהם הפרטים שיש לספק אודות כל מקור מידע, והם נועדו להקל על הקורא להבין מהו סוג המקור עליו הסתמכנו בעבודתנו ולאתר אותו. להלן דוגמאות לשני מקורות-מידע ואופן הרישום שלהם:

מאמר:
נציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, כותרת המאמר, שם כתב-העת, כרך וגיליון, מספרי עמודים.
לדוגמא:

Hanjalic, A., & Li-Qun Xu. (2005). Affective video content representation and modeling. IEEE Transactions on Multimedia, 7(1), 143-154

ספר:
נציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, שם הספר, מקום ההוצאה-לאור ושם ההוצאה-לאור.
לדוגמא:

Brown, M. C. (2001). Python: The complete reference. New York: Osborne/McGraw-Hill

אופן הרישום של מקורות-מידע מסוגים שונים תלוי בסגנון הציטוט הנבחר (הסבר להלן).

ההפניה למקור בגוף הטקסט והרשימה הביבליוגרפית צריכות להיכתב בהתאם לכללים מקובלים, הנקראים “סגנונות ציטוט”. כל סגנון ציטוט כולל הנחיות מדויקות לאופן הרישום של מראי-מקום ורשימות ביבליוגרפיות. קיימים סגנונות ציטוט שונים לפי תחומי ידע, ואת רובם ניתן למצוא ברשת (דוגמא: Chicago Style).

לכתבי-עת מקצועיים עשוי להיות סגנון ציטוט משלהם, שבו המחברים חייבים להשתמש. בדרך-כלל אפשר למצוא הנחיות מפורטות באתרי כתבי-העת בסעיף “הנחיות למחברים” (דוגמא: IEEE Citation Reference).

סגנונות הציטוט מפרטים כיצד יש לציין מקורות מסוגים שונים בגוף העבודה וברשימה הביבליוגרפית.

חשוב לשמור על עקביות: בעת כתיבת עבודה אקדמית או מאמר מדעי יש לברר מהו סגנון הציטוט הנדרש ולהשתמש בו הן בציון המקורות בגוף העבודה והן ברשימה הביבליוגרפית.

מדי תקופה מתפרסמות גרסאות חדשות לסגנונות הציטוט. חשוב לוודא שהנכם משתמשים בגרסה העדכנית של הסגנון.

איתור סגנונות ציטוט:

 Zotero Style Repository– מספק מאגר סגנונות ציטוט פופולריים ומעל 8100 סגנונות נוספים ליצירת ציטוטים ביבליוגראפיים.
כל הסגנונות הללו כתובים לפי Citation Style Language בפורמט שנתמך גם על ידי Mendeley , Papers ותוכנות ציטוט אחרות.

איתור סגנונות ציטוט לפי דוגמא

Find citation styles by examples – Mendeley

שינוי סגנונות ציטוט קיימים או יצירת סגנונות ציטוט חדשים, לשימוש ב-Mendeley

Mendeley’s CSL Editor 

תוכנות לניהול ציטוטים מאפשרות לאחסן, לארגן ולחלוק עם אחרים את הפריטים הביבליוגרפיים המשתמשים למחקר ולכתיבה אקדמית. בנוסף, התוכנות עוזרות לשלב באופן אוטומטי את מראי-המקום בתוך גוף העבודה בסגנון הציטוט המתאים, וכן ליצור רשימה ביבליוגרפית בלחיצת כפתור.

הכלי המומלץ על-ידי ספריות הטכניון הוא תוכנת Zotero.

להזמנת יעוץ והדרכה אישית יש למלא טופס רישום להדרכות אישיות.

לשאלות ניתן לפנות לספרייה היחידתית או למחלקת מידע והדרכה בספרייה המרכזית:

בדוא”ל – reflib@technion.ac.il
בטלפון – 073-378-2513/20