1. אין לצטט מקור שלא קראנו בעצמנו. למשל, אם קראנו סקירה על ספר מסוים, נציין את הסקירה כמקור, ולא את הספר שבו היא דנה.
   בכל מקרה של הסתמכות על מקורות אחרים יש לציין את מקור המידע. כל שימוש ברעיון או בטקסט שנלקח מספר, כתב-עת, מאמר, הרצאה, אתר, סרט, תכנית רדיו או טלוויזיה, תוכנה, עיתון, שיר, מכתב, פרסומת ועוד, מחייב את ציון המקור.
   ציון המקור יופיע פעמיים: בגוף העבודה – בסמוך להתייחסות למקור, בצורה מקוצרת, ובסוף העבודה (או בתחתית העמוד או בסוף פרק) – בתוך רשימת מקורות הכוללת פרטים מלאים של המקור. רשימת המקורות (‘ביבליוגרפיה’) צריכה לכלול את כל מקורות-המידע המצוינים בעבודה ואותם בלבד. מטרתה לעזור במציאת עותקים פיזיים או אלקטרוניים של הפרסומים עליהם מסתמכת העבודה, וכן להעניק קרדיט למחברי הפרסומים, לשמור על זכויות היוצרים שלהם ולהימנע מפלגיאט (גניבה ספרותית).

דוגמאות:
(הדוגמאות לפי כללי ה-APA)

אזכור בגוף העבודה:

One study examines how academic historians search for, access and use primary source materials in their research pursuits (Chassanoff, 2013).
או:

Chassanoff (2013) examines how academic historians search for, access and use primary source materials in their research pursuits.

ציטוט ישיר:
כאשר מצטטים את המקור מילה במילה, והקטע המצוטט מונה פחות מ-40 מילים, בדרך כלל נכתוב אותו בתוך גרשיים ונוסיף למראה-המקום בגוף העבודה את מספר העמוד ממנו הועתק הקטע. למשל:

“Many institutions are digitizing portions of their archival materials and providing online access through search interfaces” (Chassanoff, 2013, p. 459)

כאשר הקטע המצוטט מכיל יותר מ-40 מילים או ארוך יותר משתי שורות, נכתוב אותו בפיסקה נפרדת, ללא שימוש בגרשיים. גם כאן, במראה-המקום נציין את מספר העמוד ממנו הועתק הקטע:

Chassanoff summarizes:
The impact digital technologies have had on hisotircal methodologies and scholarly workflow
needs to be explored in greater depth. The accumulation of born-digital artifacts generated
by personal digital capture devices during archival visits presents interesting organizational
and intellectual challenges for future historians. (2013, p. 472)

המקור ברשימה הביבליוגרפית:

Chassanoff, A. (2013). Historians and the Use of Primary Source Materials in the Digital Age. The American Archivist, 76(2), 458-480

כללי הרישום הביבליוגרפי קובעים מהם הפרטים שיש לספק אודות כל מקור מידע, והם נועדו להקל על הקורא להבין מהו סוג המקור עליו הסתמכנו בעבודתנו ולאתר אותו. להלן דוגמאות לשני מקורות-מידע ואופן הרישום שלהם:

מאמר:
נציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, כותרת המאמר, שם כתב-העת, כרך וגיליון, מספרי עמודים.
לדוגמא:

Hanjalic, A., & Li-Qun Xu. (2005). Affective video content representation and modeling. IEEE Transactions on Multimedia, 7(1), 143-154

ספר:
נציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, שם הספר, מקום ההוצאה-לאור ושם ההוצאה-לאור.
לדוגמא:

Brown, M. C. (2001). Python: The complete reference. New York: Osborne/McGraw-Hill

אופן הרישום של מקורות-מידע מסוגים שונים תלוי בסגנון הציטוט הנבחר (הסבר להלן).

ההפניה למקור בגוף הטקסט והרשימה הביבליוגרפית צריכות להיכתב בהתאם לכללים מקובלים, הנקראים “סגנונות ציטוט”. כל סגנון ציטוט כולל הנחיות מדויקות לאופן הרישום של מראי-מקום ורשימות ביבליוגרפיות. קיימים סגנונות ציטוט שונים לפי תחומי ידע, ואת רובם ניתן למצוא ברשת (דוגמא: Chicago Style).

לכתבי-עת מקצועיים עשוי להיות סגנון ציטוט משלהם, שבו המחברים חייבים להשתמש. בדרך-כלל אפשר למצוא הנחיות מפורטות באתרי כתבי-העת בסעיף “הנחיות למחברים” (דוגמא: IEEE Citation Reference).

סגנונות הציטוט מפרטים כיצד יש לציין מקורות מסוגים שונים בגוף העבודה וברשימה הביבליוגרפית.

חשוב לשמור על עקביות: בעת כתיבת עבודה אקדמית או מאמר מדעי יש לברר מהו סגנון הציטוט הנדרש ולהשתמש בו הן בציון המקורות בגוף העבודה והן ברשימה הביבליוגרפית.

מדי תקופה מתפרסמות גרסאות חדשות לסגנונות הציטוט. חשוב לוודא שהנכם משתמשים בגרסה העדכנית של הסגנון.

איתור סגנונות ציטוט:

 Zotero Style Repository– מספק מאגר סגנונות ציטוט פופולריים ומעל 8100 סגנונות נוספים ליצירת ציטוטים ביבליוגראפיים.
כל הסגנונות הללו כתובים לפי Citation Style Language בפורמט שנתמך גם על ידי Mendeley , Papers ותוכנות ציטוט אחרות.

איתור סגנונות ציטוט לפי דוגמא

Find citation styles by examples – Mendeley

שינוי סגנונות ציטוט קיימים או יצירת סגנונות ציטוט חדשים, לשימוש ב-Mendeley

Mendeley’s CSL Editor 

תוכנות לניהול ציטוטים מאפשרות לאחסן, לארגן ולחלוק עם אחרים את הפריטים הביבליוגרפיים המשתמשים למחקר ולכתיבה אקדמית. בנוסף, התוכנות עוזרות לשלב באופן אוטומטי את מראי-המקום בתוך גוף העבודה בסגנון הציטוט המתאים, וכן ליצור רשימה ביבליוגרפית בלחיצת כפתור.

הכלי המומלץ על-ידי ספריות הטכניון הוא תוכנת Zotero.

להזמנת יעוץ והדרכה אישית יש למלא טופס רישום להדרכות אישיות.

לשאלות ניתן לפנות לספרייה היחידתית או למחלקת מידע והדרכה בספרייה המרכזית:

בדוא”ל – reflib@technion.ac.il
בטלפון – 073-378-2513/20