אסטרטגיה וקשרי חוץ

book background
x

אסטרטגיה וקשרי חוץ

פרויקטים אסטרטגיים

ליווי מקצועי של פרויקט הנשיא

“הטכניון: עם הפנים לקראת מאה השנים הבאות” – גיבוש חזון משותף עבור שש פקולטות: ביולוגיה, הנדסה ביו-רפואית, כימיה, הנדסה כימית, רפואה והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. מדובר בתהליך חשיבה ועבודה שמטרתו גיבוש חזון לעבודה משותפת של שש הפקולטות ועיצוב אבני הדרך המעשיות שיובילו להגשמת חזון זה. במסגרת הפרויקט נעשו למידת צרכים ואספקת מענה לקבוצות העבודה השונות שעסקו באספקטים שונים: תוכניות וצרכי הסטודנטים לתואר ראשון, צרכי תארים מתקדמים, תמות מחקר וצרכי חברי הסגל האקדמי, ומודל ההפעלה היעיל. במסגרת העבודה נבנו סקרים, סופקו פרסומים, נתונים ודוחות. זאת הייתה הזדמנות טובה להצגת יכולות תחום ה-BI שהתפתח לאחרונה בספרייה וגם להתנסות בהפקת דוחות במערכת CRIS החדשה. הפרויקט התקיים ביולי – נובמבר 2021, כעת מתקיים המשך דיון ברמת ההנהלה על בסיס הדו”ח המסכם שהוגש ע”י קבוצות העבודה.

פרויקט הקמת מערכת לניטור פרסומים – CRIS

בטכניון:

  • הגדרת תהליכים ודרישות לטיוב נתונים
  • הכנת תכנים להכשרות ו-FAQ עבור שירותי קהל
  • הכשרת צוות שירותי קהל, ריכוז פעילות צוות המידענים המוביל, הכרה בסיסית של המערכת לכלל המידענים
  • התנעת פרויקט של איסוף מזהים (ORCID, Scopus ID, Researcher ID) עבור כ-11 אלף חוקרים, על מנת לאפשר קצירה הולמת של פרסומים.
  • ליווי ותמיכה אסטרטגיים ומקצועיים בהטמעת Pure ובטכניון בפרויקט הארצי, קידום נושאי ההטמעה העתידיים

פעילות ארצית:

  • ריכוז פעילות קבוצת ספרני PURE (בשיתוף העמיתים מאונ’ ת”א ומאונ’ חיפה): הובלת דיון על דילמות מידעניות. דיווח על נושאים מקצועיים בפורום ארצי של מנהלת CRIS. בזכות הקבוצה, הדילמות המקצועיות מקבלות מענה (לדוגמה, הכרה בסוגיית הזמן הנדרש לטיוב נתונים; הכרה בעובדה כי קיים צורך בחלוקה אחידה לסוגי החומר ב-PURE במוסדות ועוד).
  • הובלת קבוצה בין מוסדית ייעודית, לפי בקשת מנהלת CRIS: חקירת מצב של שיוך איש סגל ל-2 מוסדות ב-Pure – אפיון תהליך המעבר של חבר סגל ממוסד אחד בארץ/ בחו”ל, גיבוש פרקטיקה מוצעת לשיוך הפרסומים למוסד המתאים, ולהצגת הפרסומים – אילו מהם מוצגים מתי וכיצד (בפרופיל החוקר/ בפרופיל היחידה וכו’) בכל מוסד.
  • הוועדה הטכניונית להנגשת תזות בהובלת פרופ’ ירון פז ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים לנושא התזות: נציגי הסגל האקדמי, נציג המשתלמים, נציגי בית הספר לתארים מתקדמים, נציגי הספרייה (פיתוח אסטרטגי וטכנולוגיות מידע) והיועצת המשפטית של הטכניון.

המלצת הוועדה היא להנגיש תזות המגיסטר והדוקטורט לציבור הרחב התקבלו ע”י הנהלת הטכניון.

בין ההמלצות הנוספות שגם הפכו להחלטה:

  • ביצוע הכשרה לכלל ציבור המשתלמים בנושא כללי ציטוט נאות והמשמעויות המשפטיות הנגזרות
  • העלאת רמת המודעות של חברי הסגל בטכניון באשר לכללי ציטוט נאות וההשלכות המשפטיות
  • רכישת תוכנה לאיתור פלגיאריזם. יתאפשר שימוש חופשי בתוכנה זו לסטודנטים ולמנחים על מנת שניתן יהיה לוודא עמידה בסטנדרטים הנדרשים, במטרה למנוע חשיפת הטכניון לתביעות. בימים אלה מתקיימת רכישה של תוכנת iThenticate שהיא אחת מהמבוקשות ע”י חוקרי הטכניון. הכלי ויונגש בהקדם בפורטל ספריות הטכניון.

בית הספר לתארים מתקדמים והספרייה המרכזית מובילים בימים אלה את יישום ההמלצות בטכניון.

עדכון תקנון הספרייה 2021 לקראת בדיקה ואישור ע”י כל הגורמים הרלוונטיים.

פעילות בתחום ה-OA

הצעת מתווה למדיניות ה-Open Access בטכניון.

הגישה בעולם היא להפוך לפתוח כל מחקר שנעשה על כספי הציבור. קרנות מחקר רבות דורשות פרסום תוצרי המחקר בכתבי-עת בגישה פתוחה או הפקדת התוצרים במאגרי הפקדה פתוחים (Institutional repositories – IR) כתנאי לקבלת מענקים. בנוסף לכך, קרנות רבות פועלות להרחיב את מאגרי ה-IR להפקדה ושיתוף נתוני מחקר, קבצים וסוגי מידע שונים כחלק מהשאיפה ל-OS) OPEN SCIENCE), משמעו שיתוף ידע וכלים מוקדם כפי שאפשר בתהליך המחקר. תוכנית האיחוד האירופי Horizon Europe שהחליפה את Horizon 2020, כוללת דרישה גורפת של גישה פתוחה לא רק לפרסומים אלא גם לנתוני המחקר. השאיפה האירופית היא להגיע לקראת שנת ה-2025 למחקר פתוח. לגישה זו מספר מטרות: קיצור משמעותי של זמני הפרסום והפצת הידע, מציאת פתרונות מדעיים משותפים לבעיות גלובליות בתחומי הבריאות, האנרגיה ותחומים אחרים, הגברת שיתופי פעולה בין אקדמיה ותעשייה, ובנוסף לכך, שינוי המודל העסקי של פרסום מדעי: העדיפות היא להשקיע בפרסום בגישה פתוחה ולא להמשיך להשקיע לאורך שנים במנויים לכתבי-עת ומאגרים של מו”לים. 

המתווה המוצע מתייחס לכל האספקטים של נושא ה-OA: קידום הסכמים Read&Publish עם מו”לים, עידוד חוקרי הטכניון בעניין הפרסום בתשלום במסלול הזהב, פיתוח מאגר מוסדי, ניהול Open Data, ועוד. המתווה אמור לעבור בדיקה ואישור וועדת ספרייה.

  • עדכונים בדף OA (בשיתוף ליאור פורט, מידע והדרכה): דרישות התוכנית Horizon Europe, הנחות של מו”לים לפרסום ב-OA ועוד. עדכונים במדריך ההערכה המדעית.
  • פיילוט פרסום בגישה פתוחה עם American Chemical Society ב-2020 – 2021 בשיתוף עם מכון ויצמן: ב-2021 התקבלה הצעה ממכון וייצמן לפרסם אצל ACS ב-585$ למאמר במקום 4000$. 9 חוקרים התעניינו בפרסום של 16 מאמרים. הספרייה ריכזה את הפיילוט בשיתוף עם מכון ויצמן ועם מלמ”ד ומנהלת את כל התהליכים.
  • תמיכה מקצועית בהכנת סקר הוצאות OA (הסקר הוצא ע”י תחום ה-BI של הספרייה).
  • בדיקת הסכמי ה-Read&Publish המוצעים לספרייה וקביעת תהליכי עבודה (הסכמים עם Wiley, AIP לשנת ה-2022).

ריכוז נושאים משפטיים

טיפול שוטף בשאלות משפטיות של קהילת הטכניון ושל צוותי הספריות. שאלות רבות קשורות לאפשרות ההנגשה והשימוש בתכנים – אם מדובר בשימוש לצרכי הוראה או מחקר או בהנגשת התכנים שנכתבו ע”י החוקר באתרים השונים לבחירתו. אומנם תקופת הקורונה מגבירה את הצורך בגישה, דרישות חוק זכויות היוצרים והתנהלות המו”לים עדיין מגבילים את הספריות האקדמיות. כתוצאה מכך, כל מקרה נבדק לגופו בשיתוף היועצת המשפטית.

קידום תרגום תוכן הפורטל לשפה האנגלית Guidelines  Copyright & Fair Use (בשיתוף צוות מידע והדרכה, תחום התפעול והלוגיסטיקה והיועצת המשפטית). הנושא חשוב לחוקרים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים שאינם דוברי אנגלית.

פעילות במסגרת CESAER

CESAER הוא ארגון בין אוניברסיטאי של המוסדות הטכנולוגיים באירופה, שהטכניון שותף בו. במסגרת הארגון פועלות קבוצות עבודה בין לאומיות שונות, ביניהם הקבוצות ל-Open Science ול-Open Access.

בשנות ה-2020-2021 קבוצת ה-OPEN ACCESS הכינה את נייר העבודה הבא:

Open Access and conference papers in the Engineering disciplines

הנייר עוסק סוגיית פרסום הכנסים (conference papers). חומרי הכנסים הינם חשובים ביותר לתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, במיוחד לתחומי הנדסת חשמל ומדמ”ח. הבעיה היא שלכנסים, בשונה מכתבי העת, במקרים רבים לא קיימת פלטפורמה אחידה לפרסום. לכל כנס גם מדיניות שונה של בחירת ניירות להצגה ולפרסום. רבים מהם מסתובבים אחרי מפגשי הכנסים על גבי נייר או דיסק-און-קיי, או באתרי אינטרנט לא מונגשים, לא ממופתחים במאגרים האקדמיים וכתוצאה לא נגישים לשימוש (lost in space). נייר העבודה נכתב בשיתוף נציגי מספר האוניברסיטאות הטכנולוגיות: 

Universitat Politècnica de Catalunya, Stuttgart University, Technion, RWTH Aachen University, TU Delft, University of Strathclyde.

הוא מיועד להנהלות אוניברסיטאיות וגם לספריות ונותן המלצות טיפול בחומרים הללו, ביניהם שימוש ב-persistent identifiers לקיטלוג הכנסים, הפקדות למאגרים מוסדיים ועוד. ההמלצות הוצגו במפגש ה-Cesaer Task Force בספטמבר 2021 והתקבלו בברכה. לאחר פרסום נייר העבודה בפורטל של CESAER, יופץ הקישור הסופי אליו.