שיטות להערכת חוקרים

הערכת חוקרים – מגבלות בשיטות המדידה

המדדים הביבליומטריים הקיימים כיום זוכים לביקורות רבות הנוגעות לפגמים ולשגיאות בהערכת חוקרים, מוסדות אקדמיים ואפילו תחומי מחקר.

קיימות שתי אפשרויות לביצוע הערכה מדעית:

הערכה איכותנית:

הערכות עמיתים, פאנלים, ועדות הערכה, סקרים וקבלת מענקי מחקר. הביקורת העיקרית מתייחסת לחשש מפני סובייקטיביות יתרה והיעדר מקור השוואתי. חסרון נוסף של הגישה מתייחס לכך שהיא כרוכה בהשקעת מאמצים ומשאבים רבים לניהול הפקטורים שאחריהם עוקבים.

הערכה כמותית:

שיטה זו מבוססת על מדדי פרסומים וציטוטים שאותם מחשבים מקורות מידע שכבר קיימים (Scopus, Web of Science, JCR, SJR, Google Scholar ועוד). שימוש במדדים כמותיים מפחית משמעותית את העבודה הכרוכה בניהול המידע והשקעת זמן ותקציב.  

למדדים כמותיים יש חסרונות ומגבלות רבים כגון:

  • שוני במידת הכיסוי בין מאגרי המידע השונים המביא לתוצאות שונות
  • קצב שונה של פרסומים ושל ציטוטים בתחומי מחקר שונים כך שלא ניתן להשוות בין תחומי מחקר
  • ציטוטים עצמיים – המאגרים בדרך כלל אינם מחשבים נתון זה באופן אוטומטי
  • משך קריירה – חוקרים ומוסדות שפועלים זמן רב יותר זוכים למדדים גבוהים

מקובל לשלב בין שתי אפשרויות אלו וזאת בכדי לקבל תמונה מלאה. הכתוב לעיל מעיד על כך שנדרשים מדדים נוספים באמצעותם ניתן יהיה לבצע הערכה מדעית מקיפה. למידע נוסף בנושא הערכת חוקר היכנסו למדריך להערכה מדעית שהכנו עבורכם: https://bit.ly/35FUY4V

רוצים לדעת עוד?

דצמבר 2020 / גיליון 5 / כתיבה, עיצוב ועריכה: צוות מידע והדרכה (ליאור פורת, אלה בוגילו, קארן דברן) – הספרייה המרכזית ע”ש אלישר