גניבה ספרותית (Plagiarism​)

גניבה ספרותית או פְּלַגְיָאט (מהמילה הלועזית "plagiarism") היא ניכוס לא נאות, גניבה ופרסום של שפה, רעיונות, מחשבות, ביטויים,​ יצירה וכד', בדרך כלל בתחום האומנותי או המדעי, ופרסומם כיצירה מקורית של המעתיק, ללא ידיעת או קבלת רשות מאת היוצר או ההוגה המקורי.

שני עקרונות המבדילים בין פלגיאט וזכויות יוצרים:

  • חוקי זכויות יוצרים מגנים על המוצר ולא על הרעיון עצמו, והם תקפים בבתי המשפט למען הכרעת הדין בנושא. תוקפן של זכויות היוצרים הינן עד 70 שנה לאחר מות היוצר.

  • פלגיאט הינו שימוש ברעיון של אחר ללא מתן קרדיט גם כאשר צורת הביטוי עצמה שונה. פלגיאט אינו מוגדר בחוק ולכן לא קביל בבית משפט. אולם העתקת יצירה והצגתה כשל יוצר אחר לעולם תיחשב כגניבה ספרותית ומוענשת במקום על ידי מוסדות כגון אגודות מקצועיות, מוסדות חינוך וגופים מסחריים.

גניבה ספרותית באקדמיה

המושג "גניבה ספרותית" רלוונטי באקדמיה בהתחזות לכותב התוכן הכלול בעבודה אקדמית. בסביבה המקוונת תופעה זו מקבלת ממדים חדשים באמצעות השיתוף והעברת המידע האלקטרוני ברשת האינטרנט החופשית.

הגניבה הספרותית באקדמיה יכולה להיות מכוונת או לא מודעת.

  • סטודנטים יכולים להעתיק יצירות של אחרים במטרת הגשת עבודות לקורסים:

    • הגשת חומר שאינו פרי יצירתו העצמית של הסטודנט בין אם באופן חלקי ובין אם באופן מלא.

    • ​הגשת עבודה ללא התייחסות ראויה למקורות של התכנים שלה. לעיתים עושים זאת מחוסר מודעות לצורך הקפדה על כללי ציטוט.

  • חוקרים יכולים לקחת רעיונות או מילים של אחרים לצורך פרסום מדעי. חוקרים רבים לא מודעים לסוגיה של העתקה עצמית: קיימת תפיסה כי חוקר יכול להשתמש ברעיונות וטקסטים של עצמו שהתפרסמו בעבר, אך לא כך במציאות.

ללא קשר האם הגניבה הייתה מכוונת או לא, היא מהווה הפרת כללי אתיקה אקדמית.

בטכניון גניבה ספרותית בעבודות אקדמיות אסורה על פי תקנון משמעתי לסטודנטים​ (סעיף 4.10).  

כללי ציטוט בכתיבה אקדמית

על מנת להימנע מגניבה ספרותית בכתיבת חיבור מדעי, יש לציין מקור ממנו נלקח מידע. כלומר, כל שימוש ברעיון או בטקסט שנלקח מספר, כתב-עת, מאמר, הרצאה, אתר, סרט, תכנית רדיו או טלויזיה, תוכנה, עיתון, שיר, מכתב, פרסומת ועוד מחייב את ציון המקור, גם אם לא מדובר בהעתקת מילה במילה.

כללי הציטוט

עיקרון חשוב בכתיבת חיבור מדעי הוא האפשרות לבדוק את טענותיו המחבר עליהן מסתמכים בחיבור. על הכותב לרשום את המקור בצורה שתאפשר לאתר אותו בקלות. לצורך כך, יש להקפיד על כללי ציט​וט.

  • שימוש בציטוט מילה במילה מחייב להשתמש בגרשיים (") ולתת הפניה מדויקת למקור ברשימה ביבליוגרפית של העבודה.

  • שימוש בתכנים ורעיונות שנוסחו מחדש מחייב לציין את המקור על פי כללי הציטוט.

תכנות לבדיקת פלגיאריזם בעבודות סטודנטים – כלי עזר למרצה

אמנם רשת האינטרנט הקלה ביצוע גניבה ספרותית, היא גם מאפשרת זיהוי אוטומטי של העתקות. תכנות מיוחדות, חלקן חינמיות, עוזרות בכך. מרצים רבים בארצות דוברות אנגלית משתמשים בתכנת הללו לצורך איתור גניבה ספרותית. ישנם כלים אשר עושים בדיקה בתכנים בעברית.
התכנות סורקת את עבודות הסטודנטים ומזהות האם הן הועתקו ממקור אינטרנטי. איכות הבדיקה תלוי בגודל מאגר התכנים המופעל להשוואה על ידי ספק התכנה.

  • http://www.plagiarismchecker.com/ - מבצע חיפוש של הקטע המועתק ב-Google ומאתר אתרים או מסמכים זמינים ברשת, שבהם הקטע נמצא.

  • https://www.plagscan.com/ - מדרג ומסמן בצבע קטעים שחשודים כמועתקים.

  • http://copyscape.com/​ - בודק פלגיאט בעברית. בשימוש על-ידי מקדמי אתרים, כדי להימנע מהעתקות בתוכן דפי אינטרנט באתר. מגלה דפים שהועתקו בשלמותם. מאפשר מספר חיפושים בחינם ואחר כך דורש רכישת חשבון.

לחלק מהכלים קיימת גם גרסה בתשלום.

תכנת iThenticate לבדיקת העתקה ספרותית בחיבור מדעי לפני פרסומו – כלי עזר לחוקר.

iThenticate הינה תכנה אוטומטית, בה משתמשים מו"לים רבים, לזיהוי פלגיאריזם בחיבורים מחקריים לפני פרסומם. בין המו"לים המשתמשים בשירות NatureElsevierWileyIEEE​ ואחרים.

השירות זמין בתשלום​ גם לחוקרים שמעוניינים לבדוק את עצמם לפני הגשת מאמרים לפרסום. חוקרי הטכניון מוזמנים גם הם להשתמש בו.​​

לשאלות נוספות