​​​​​​​​​​גניבה ספרותית (Plagiarism​)

גניבה ספרותית או פְּלַגְיָאט (מהמילה הלועזית "plagiarism") היא ניכוס לא נאות, גניבה ופרסום של שפה, רעיונות, מחשבות, ביטויים,​ יצירה וכד', בדרך כלל בתחום האומנותי או המדעי, ופרסומם כיצירה מקורית של המעתיק, ללא ידיעת או קבלת רשות מאת היוצר או ההוגה המקורי.

שני עקרונות המבדילים בין פלגיאט וזכויות יוצרים:

  • חוקי זכויות יוצרים מגנים על המוצר ולא על הרעיון עצמו, והם תקפים בבתי המשפט למען הכרעת הדין בנושא. תוקפן של זכויות היוצרים הינן עד 70 שנה לאחר מות היוצר.

  • פלגיאט הינו שימוש ברעיון של אחר ללא מתן קרדיט גם כאשר צורת הביטוי עצמה שונה. פלגיאט אינו מוגדר בחוק ולכן לא קביל בבית משפט. אולם העתקת יצירה והצגתה כשל יוצר אחר לעולם תיחשב כגניבה ספרותית ומוענשת במקום על ידי מוסדות כגון אגודות מקצועיות, מוסדות חינוך וגופים מסחריים.


המושג "גניבה ספרותית" רלוונטי באקדמיה בהתחזות לכותב התוכן הכלול בעבודה אקדמית. בסביבה המקוונת תופעה זו מקבלת ממדים חדשים באמצעות השיתוף והעברת המידע האלקטרוני ברשת האינטרנט החופשית.

הגניבה הספרותית באקדמיה יכולה להיות מכוונת או לא מודעת.

  • סטודנטים יכולים להעתיק יצירות של אחרים במטרת הגשת עבודות לקורסים:

    • הגשת חומר שאינו פרי יצירתו העצמית של הסטודנט בין אם באופן חלקי ובין אם באופן מלא.

    • ​הגשת עבודה ללא התייחסות ראויה למקורות של התכנים שלה. לעיתים עושים זאת מחוסר מודעות לצורך הקפדה על כללי ציטוט.

  • חוקרים יכולים לקחת רעיונות או מילים של אחרים לצורך פרסום מדעי. חוקרים רבים לא מודעים לסוגיה של העתקה עצמית: קיימת תפיסה כי חוקר יכול להשתמש ברעיונות וטקסטים של עצמו שהתפרסמו בעבר, אך לא כך במציאות.

ללא קשר האם הגניבה הייתה מכוונת או לא, היא מהווה הפרת כללי אתיקה אקדמית.

בטכניון גניבה ספרותית בעבודות אקדמיות אסורה על פי תקנון משמעתי לסטודנטים​ (סעיף 4.10).  


בכתיבת עבודות אקדמיות או מאמרים אנו מסתמכים לא אחת על מקורות תיאורטיים ומחקריים כדי ​לבסס את טיעונינו. הסתמכות זו יכולה לבוא בכמה צורות:

  • ציטוט - שימוש במילים המדויקות של המקור
  • פרפרזה - ניסוח של הרעיון המוצג במקור, במילים שלנו
  • סיכום - הצגה במילים שלנו של הרעיונות העיקריים של המקור, וקיצור שלו באופן משמעותי
אם ההעתקה אינה ציטוט מדויק, יש להקפיד לשמר את כוונתו המקורית של היוצר.

עקרונות חשובים:​​

  1. אין לצטט מקור שלא קראנו בעצמנו. למשל, אם קראנו סקירה על ספר מסוים, נציין את הסקירה כמקור, ולא את הספר שבו היא דנה.

  2. בכל מקרה של הסתמכות על מקורות אחרים יש לציין את מקור המידע. כל שימוש ברעיון או בטקסט שנלקח מספר, כתב-עת, מאמר, הרצאה, אתר, סרט, תכנית רדיו או טלוויזיה, תוכנה, עיתון, שיר, מכתב, פרסומת ועוד, מחייב את ציון המקור.

  3. ​ציון המקור יופיע פעמיים: בגוף העבודה - בסמוך להתייחסות למקור, בצורה מקוצרת, ובסוף העבודה - בתוך רשימת מקורות הכוללת פרטים מלאים של המקור. רשימת המקורות ('ביבליוגרפיה') צריכה לכלול את כל מקורות-המידע המצוינים בעבודה ואותם בלבד. מטרתה לעזור במציאת עותקים פיזיים או אלקטרוניים של הפרסומים עליהם מסתמכת העבודה, וכן להעניק קרדיט למחברי הפרסומים, לשמור על זכויות היוצרים שלהם ולהימנע מפלגיאט (גניבה ספרותית).


דוגמא​​ות:​

(הדוגמאות לפי כללי ה-APA)

​אזכור בגוף העבוד​​​ה :

One study examines how academic historians search for, access and use primary source materials in their research pursuits (Chassanoff, 2013).

או:

Chassanoff (2013) examines how academic historians search for, access and use primary source materials in their research pursuits.

​​ציטוט ישיר:​

​כאשר מצטטים את המקור מילה במילה, והקטע המצוטט מונה פחות מ-40 מילים, בדרך כלל נכתוב אותו בתוך גרשיים ונוסיף למראה-המקום בגוף העבודה את מספר העמוד ממנו הועתק הקטע. למשל:

​​"Many institutions are digitizing portions of their archival materials and providing online access through search interfaces" (Chassanoff, 2013, p. 459)

כאשר הקטע המצוטט מכיל יותר מ-40 מילים או ארוך יותר משתי שורות, נכתוב אותו בפיסקה נפרדת, ללא שימוש בגרשיים. גם כאן, במראה-המקום נציין את מספר העמוד ממנו הועתק הקטע:

Chassanoff summarizes:

    The impact digital technologies have had on hisotircal methodologies and scholarly workflow
    needs to be explored in greater depth. The accumulation of born-digital artifacts generated
    by personal digital capture devices during archival visits presents interesting organizational
    and intellectual challenges for future historians.  (2013, p. 472)

​המקור ברשימה הביבליוגרפית:

​Chassanoff, A. (2013). Historians and the Use of Primary Source Materials in the Digital Age. The American Archivist, 76(2), 458-480


כללי הרישום הביבליוגרפי קובעים מהם הפרטים שיש לספק אודות כל מקור מידע, והם נועדו להקל על הקורא להבין מהו סוג המקור עליו הסתמכנו בעבודתנו ולאתר אותו. להלן דוגמאות לשני מקורות-מידע ואופן הרישום שלהם:

  • ​​מא​​​​מר: ​

    נציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, כותרת המאמר, שם כתב-העת, כרך וגיליון, מספרי עמודים.
    לד​וגמא:

Hanjalic, A., & Li-Qun Xu. (2005). Affective video content representation and modeling. IEEE Transactions on Multimedia7(1), 143-154

  • ​​​ספ​ר:​

    ​נציין את שמות המחברים, שנת הפרסום, שם הספר, מקום ההוצאה-לאור ושם ההוצאה-לאור.
    לדוגמא:

Brown, M. C. (2001). Python: The complete reference. New York: Osborne/McGraw-Hill​

​אופן הרישום של מקורות-מידע מסוגים שונים תלוי בסגנון הציטוט הנבחר (הסבר להלן).



​ההפניה למקור בגוף הטקסט והרשימה הביבליוגרפית צריכות להיכתב בהתאם לכללים מקובלים, הנקראים "סגנונות ציטוט". כל סגנון ציטוט כולל הנחיות מדויקות לאופן הרישום של מראי-מקום ורשימות ביבליוגרפיות. קיימים סגנונות ציטוט שונים לפי תחומי ידע, ואת רובם ניתן למצוא ברשת (דוגמא: Chicago Style​).

לכתבי-עת מקצועיים עשוי להיות סגנון ציטוט משלהם, שבו המחברים חייבים להשתמש. בדרך-כלל אפשר למצוא הנחיות מפורטות באתרי כתבי-העת בסעיף "הנחיות למחברים" (דוגמא: IEEE Citation Reference).

סגנונות הציטוט מפרטים כיצד יש לציין מקורות מסוגים שונים בגוף העבודה וברשימה הביבליוגרפית.

חשוב לשמור על עקביות:​ בעת כתיבת עבודה אקדמית או מאמר מדעי יש לברר מהו סגנון הציטוט הנדרש ולהשתמש בו הן בציון המקורות בגוף העבודה והן ברשימה הביבליוגרפית.

מדי תקופה מתפרסמות גרסאות חדשות לסגנונות הציטוט. חשוב לוודא שהנכם משתמשים בגרסה העדכנית של הסגנון.


תוכנות לניהול ציטוטים מאפשרות לאחסן, לארגן ולחלוק עם אחרים את הפריטים הביבליוגרפיים המשתמשים למחקר ולכתיבה אקדמית. בנוסף, התוכנות עוזרות לשלב באופן אוטומטי את מראי-המקום בתוך גוף העבודה בסגנון הציטוט המתאים, וכן ליצור רשימה ביבליוגרפית בלחיצת כפתור.

הכלי המומלץ על-ידי ספריות הטכניון הוא Mendeley. למידע נוסף ומדריך למשתמש לחצו כאן >​


​איתור סגנונות ציטוט לפי תחום/מילות מפתח

  • Zotero Style Repositoryמספק מאגר סגנונות ציטוט פופולריים ומעל 8100  סגנונות נוספים ליצירת ציטוטים ביבליוגראפיים.
  • כל הסגנונות הללו כתובים לפי Citation Style Language בפורמט שנתמך גם על ידי Mendeley , Papers ותוכנות ציטוט אחרות.

​איתור סגנונות ציטוט לפי דוגמא

​שינוי סגנונות ציטוט קיימים או יצירת סגנונות ציטוט חדשים, לשימוש ב-Mendeley

להזמנת יעוץ והדרכה אישית יש למלא טופס רישום להדרכות אישיות.

לשאלות ניתן לפנות לספרייה היחידתית או למחלקת מידע והדרכה בספרייה המרכזית:


​​